ריהוט לבתי כנסת – חלום שהתגשם
ריהוט לבתי כנסת – חלום שהתגשם
כתב: חיים גיל מקדש מעט
נהוראי וישראל יכולים להיות גאים. לכל בית כנסת אליו ייכנסו ובו יימצאו פריטי ריהוט פרי יצירתו של מפעל "נריאל", ימצאו את שמם. גם בעוד מאה שנה, יוכלו נכדיהם להתגאות בשמם של הסבים שזכו להיות מונצחים לדורות.
אביהם, מני עשור, הקים לפני עשר שנים את "חלום 'נריאל'". מפעל ייחודי ליצירת ריהוט אומנותי לבתי כנסת. למה חלום? משום שכל תפיסת העולם שעומדת מאחורי המפעל שהקים, היא תפיסה רומנטית ואידיאולוגית.
"בחרתי להעניק ליצירה הזאת את השם 'נריאל', כדי להעביר מסר. המסר הוא שמה שאנחנו יוצרים פה במשפחת 'נריאל', הוא לדורות. הוא יישאר הרבה הרבה אחרי מאה ועשרים שלי", אומר עשור.
בשונה מיצרנים רבים, 'נריאל' מתנהלת בגישה לא כלכלית בעליל. תיכף נסביר זאת, משום שיש לכך משמעות רבה עבור גבאים ומתפללים רבים.
"את החלום שלי התחלתי להגשים לאחר שנחשפתי לחלומו של יהודי אשדודי שבנה בית כנסת וביקש לרהט אותו. הוא רצה לבנות ארון קודש ברוחב חמישה מטרים על גובה של שישה מטרים. ההצעה הזולה ביותר שהוא קיבל, עמדה על 300 אלף שקל… על הבימה דרשו ממנו מאה אלף.
"זה לא היה ריאלי בשום דרך שהיא. לא היה לא כל סיכוי להגשים את החלום שלו. כשנחשפתי לסיפור הזה, החלטתי להגשים לו את החלום. ישבתי ועשיתי חשבון והגעתי למסקנה שאני יכול לתת לו את העבודה הזאת ב-180 אלף שקל בלבד. זה מה שעשיתי.
"מאותו רגע הבנתי שזאת השליחות שלי. זאת המטרה שלי. לשמח יהודים ולאפשר להם להגשים את החלום החשוב ביותר שיהודי יכול לחלום – לפאר ולרומם את בית ה' ברוב פאר והדר מבלי לקרוס כלכלית. אשתי אומרת שנדמה לה שאני לא עובד בשביל כסף. האמת היא שהיא צודקת…".
הכל במקום אחד
בואו נחזור רגע אל ארבעת הקירות שביניהם מתנהלת עבודת היצירה ומתגשמים חלומותיהם של תורמים, גבאים ומתפללים רבים. ממוצע הגיל של עובדי משפחת 'נריאל' נע סביב 45. בין עשרים העובדים ישנם גם אנשים בני 60-65!
מנהל השיווק של 'נריאל' הוא יהודי באמצע שנות השישים לחייו. ממש אנטיתזה לנהוג בענף המכירות המקדש את הצעירים התזזיתיים. המעצב כבר חגג חמישים ואחריו שלושים שנות עיצוב. הגלף בעשור השביעי לחייו ואשתו העוסקת בריקוע בעלת ניסיון של ארבעים שנה בתחום. הכרסם בשנות הארבעים לחייו וכן הלאה. נוכל למנות את כל העובדים שכולם מנוסים ומאחריהם ניסיון של עשרות שנים! אפשר לומר שהניסיון המצטבר של כלל בני משפחת 'נריאל', מסתכם ביותר משש מאות שנה.
ומכאן, אל יצירות האומנות המדהימות שיוצאות את שערי המפעל הזה. מרבית היצירות חוזרות אחורה ומתכתבות עם יצירות שנוצרו לפני מאות שנים. יצירות שפיארו בתי כנסת בקהילות יהודיות ותיקות ועתיקות.
"זו החכמה בעבודת היצירה שאנו עושים כאן. אנחנו שומרים על קו ריהוט שמלווה בתי כנסת מאות שנים, באדפטציה לכלים העומדים לרשותנו כיום. אפשר לומר שאנחנו מצליחים לתרגם את שפת העיצוב ששרדה דורות על גבי דורות, לעברית-יהודית בת ימינו", אומר עשור.
מעניינת העובדה ששדרת האמנים המהווה את לב לבו של החלום המכונה 'נריאל' עבדה אצל המתחרים לאורך השנים. עשור אומר בפה מלא כי כל אחד מהיצרנים האחרים ראוי לכבוד בשל עבודותיו ועיצוביו. "אנחנו לא רואים אותם כמתחרים, אלא כקולגות כל אחד עם היתרונות שלו". בהחלט גישה מרעננת בעולם העסקים של ימינו.
כדי להמחיש את הדברים אומרים ב'נריאל' כי "כשאנו מעצבים בית כנסת, ארון קודש, בימה או כל פריט ריהוט אחר, אנחנו שמים את עצמנו במקומו של התורם, הגבאי או המתפללים. אנחנו עושים זאת עבורנו. נקודת המבט היא שזה ארון הקודש "שלנו". זה הופך אותנו למעורבים גם ברמה הרגשית ועובדה שאנשים מתקשרים גם אחרי שנים להביע את הערכתם לעבודה שעשינו. אפשר לומר שאין פה רק יחסי מסחר קרים שמסתיימים רגע אחרי ההתקנה ותשלום התמורה בעד היצירה".
התפיסה הזאת הביאה לכך שב'נריאל' לא מוציאים שום עבודה החוצה. בענף הריהוט לבתי הכנסת מאוד מקובל, כפי שכבר כתבנו לא אחת בעבר, לבצע חלקים מהעבודה במיקור חוץ. יצרנים רבים מעדיפים להתמקד בתחום בו הם חזקים ולהעביר לספקי משנה מיומנים יותר את חלקי העבודה האחרים.
משכינים שלום
בנריאל טוענים שכדי לייצר סינרגיה ומוצר "מושלם", אין מקום לפצל את העבודה וכל עבודות האמנות הנדרשות, נעשות במקום. בין אם מדובר בעבודות עץ, זכוכית, מתכת וכן הלאה. התכנון, השרטוט, ההדמיה, העיצוב, הביצוע ואף ההתקנה, נעשים בידיהם האמונות של עובדי 'נריאל'.
"כך אנחנו יכולים להבטיח שצרכן יקבל מוצר מושלם ומוגמר שאנחנו אחראים לכל פרט ופרט שלו", אומר עשור. מאוחר יותר נגלה שהדבר בא לידי ביטוי גם במספר שנות האחריות המוענקות לכל פריט. מתברר שב'נריאל' מעניקים אחריות של עשר שנים לטיב העבודה ואיכותה. עשרים שנה לחומרי העץ שביצירה וליווי מתמשך לאורך שנים.
במשך השנים יצרו ב'נריאל' מעל מאה ארונות קודש. כשאנו תוהים לנוכח היכולת לייצר כל-כך הרבה ארונות קודש בסגנונות ועיצובים שונים, עשור אומר בפשטות שזו ברכת ה'. כאשר אנו שואלים כיצד ניתן לעצב היום מוצר לדורות הבאים, כאשר הטבעים משתנים והאופנות מתחדשות, עשור אומר כי "העם היהודי הוא עם חכם שיודע להסתכל אחורה ולהיבנות על העבר. העובדים שלנו הולכים להשתלמויות מקצועיות גם אחרי כל שנות הניסיון.
"אנחנו מתייחסים בכבוד לעיצוב של פעם. אנחנו נוסעים להונגריה, לרומניה ולאיטליה. למקומות בהם בנו בתי כנסת לפני שנים, ולומדים את הסגנון הזה ומשתדלים להיצמד אליו תוך התאמתו לאופי הנוכחי. כך אנו בטוחים שמה שאנו בונים עכשיו יוכל להתאים גם בעוד מאה ומאתיים שנה. במילים אחרות, אנחנו משמרים בהווה את העבר עבור העתיד".
"אני מאמין", אומר עשור, "שכאשר אתה רוצה באמת לתת ללקוח את מה שהוא רוצה, כשאתה חושב כל הזמן כיצד אתה יכול לרצות אותו ולהגשים לו את החלום, ואתה לא רואה אותו כעוד שורה בחשבון הבנק, הקב"ה מסייע לך".
כיום מגיעים רוב בתי הכנסת עם תוכניות ועיצובים שהוכנו על ידי האדריכל, בין אם מדובר בבית כנסת חדש שזה עתה נבנה ובין אם מדובר בבית כנסת קיים שרוצה להתחדש. הבעיה היא כפי שכבר אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות". היכולת של אנשי 'נריאל' לשלב את הדעות השונות וליצור מוצר מוסכם על כל הגבאים, התורמים והמתפללים, היא זו שקנתה לה שם בקרב ציבור הלקוחות.
"זה ניסיון שנצבר לאורך עשרות שנות עבודה עם מאות בתי כנסת ואלפי גבאים ותורמים. כן. זו עבודת אמנות, לדעת ללכת נגד רוחו של כל אחד ולהביא להסכמה שתכיל את הדעות של כולם, בין אם הם צעירים ובין אם הם מבוגרים. המוצרים שבסופו של דבר מגיעים לבית הכנסת, הם מוצרים של שלום ואחווה ולכן הם מושלמים בעיני כל מי שרואה אותם".
לא יצרן, לקוח!
ב'נריאל' ממליצים לפנות אליהם כבר בשלב הרעיון. "ככל שמקדימים לשלב אותנו בבניית בית הכנסת, יכולים לחסוך עשרות ומאות אלפי שקלים בעתיד. המעורבות שלנו בשלב הראשון מאפשרת לנו להתייחס אפילו לרוחב הקירות, למפתח החלונות לתכנון האקוסטי וכן הלאה. אנחנו מביאים ללקוח את כל הניסיון שצברנו בעבר וחוסכים לו הרבה כסף ועגמת נפש בהמשך".
"אם כולם היו מבינים שהריהוט שהם מייצרים כיום לבית כנסת, ייצג את שמם בעוד מאות שנים וישרת יהודים שיבואו להתחבר לבורא עולם, אני בטוח שהם היו משקיעים וחיים בכל רגע ורגע את העבודה הזאת. אני באופן אישי אסיר תודה לה' שנתן לי את הזכות לעסוק בעבודה הזאת וזו הסיבה שאין כאן שחיקה למרות הניסיון הרב ומאות היצירות שעשיתי", אומר עשור.
בנוסף, הטלפונים, ההודעות והמכתבים מגבאים ותורמים לאורך השנים, מעודדים את אנשי הצוות שמצליחים לשמור על חיוניות גם אחרי עשור פעילות ועשרות שנות יצירה. מנהל השיווק של 'נריאל' מספר כי אדריכלים שעבדו עם 'נריאל' פעם אחת, אינם מסוגלים להפסיק. "את ההסבר לכך אני תולה בצורת העבודה ובאכפתיות של הצוות. של כל אחד מהאנשים הנפלאים שמרכיבים את משפחת 'נריאל'. ההתמסרות הטוטאלית הזאת והיכולת למצוא פתרונות לכל בעיה מתוך גישה מקצועית, מדברת בעד עצמה".
חשוב לציין כי בעלי 'נריאל' הם יהודים חרדים ויראי ה'. חשוב לציין זאת משום שבמסגרת עבודתם הם נתקלים לא אחת באדריכלים שאינם שומרי מצוות ובגבאים שאינם מכירים את כל ההלכות הרלוונטיות לריהוט ובניית בית כנסת. "אנחנו למדנו את כל ההלכות ואנחנו ממשיכים כל העת ללמוד. כך שאנחנו תמיד יודעים איך לתת מענה לכל בעיה שמתעוררת, גם כאשר זה נראה לכאורה חסר מוצא. העובדה הזאת מציבה אותנו במקום בו רבים פונים אלינו להתייעצות בלבד. ואנחנו עונים להם בנפש חפצה, גם אם לא מובטח לנו שהעבודה תיעשה אצלנו".
לסיכום, ביקשנו לשמוע מה משקלם של חומרי הגלם בתהליך היצירה. עשור אומר: "כמו רוב היצרנים, אנחנו מקפידים להשתמש בחומרי הגלם האיכותיים והטובים ביותר. בגלל שהכסף הוא לא זה שעומד בראש מעייננו, אנחנו תמיד נבחר ונחפש את החומרים האיכותיים ביותר כדי להבטיח שהלקוח יקבל את הטוב ביותר. ואם יש איזה שהוא ספק, לא אחכה שהלקוח יפנה אליי. אני הלקוח! במקרים רבים הלקוח בכלל לא יודע שההזמנה שלו שודרגה כי הגענו למסקנה שזה יבטיח לו מוצר טוב יותר".
כל עדות ישראל
לסיכום, להלן רשימה קצרה מאוד ולא מייצגת של בתי כנסת שמתהדרים בריהוט פרי עמלם של אנשי 'נריאל'. מהרשימה המלאה עולה תמונה מדהימה של אמנים שיודעים לתת מענה לכל סגנון ולכל עדה בעם ישראל.
באשדוד ניתן לציין את מוסדות בעלזא, בתי הכנסת 'בית נפתלי', 'בית יוסף שלמה' בית המדרש 'דובר שלום' ועוד. יצירות 'נריאל' אינן מפארות בתי כנסת בישראל בלבד. כך למשל ניתן למצוא אותן בבית מדרש שבנה אחד מנגידי לונדון ורבים רואים בו את אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר בבירת הממלכה הבריטית.
וכמובן, שכונות חדשות בישראל מתפארות ביצירות אלו, כמו למשל בית הכנסת המרכזי 'וזרח השמש' בבית שמש. בית הכנסת הגדול של שכונת האירוס שנבנתה בין רחובות לראשון לציון. בית הכנסת המפואר שהקימה משפחת מזרחי בכפר הנגיד. בית הכנסת הגדול והמרכזי של שכונת גילה שנבנה על ידי הנדיב שלמה אוחנונו. בית הכנסת של עודד שריקי שנחשב לאחד הגדולים והמרכזיים בנתיבות ובבנייתו הושקעו מיליוני דולרים.
ואולי, גולת הכותרת, בית הכנסת של רבי מאיר אבוחצירא המכיל אלף מקומות ישיבה ומתפרס לגובה של שלוש קומות, שארון הקודש שבו שנבנה כולו בעבודת יד משתרע לאורך שמונה מטרים ובנייתו נמשכה למעלה מחצי שנה.
היכולת לתת מענה לכל צורך. לכל עדה ולכל סגנון, תוך שמירת המסורת ונתינת הלב והנשמה עבור הגבאים והתורמים, היא זו שמייחדת יותר מכל את בית הגשמת החלומות שנקרא 'נריאל' כשמות ילדיו של המייסד והבעלים מני עשור.
